אז מה היה לנו?

יוסטון טקסנס 27 – אוקלנד ריידרס 14
יפה זה לא היה.
הריידרס, מי שהיו הסינדרלה של העונה, גילו שהחיים ב-NFL הם לא אגדה,
ובהעדר הקווטרבאק הפותח שנפצע (דרק קאר), הם נתקעו מול אחת ההגנות החזקות בליגה.
סיפור המשחק (הסיפור העצוב של המשחק) היה משחקו הראשון ב-NFL של קונור קוק, אשר סיים את המשחק עם 3 אינטרספשינס, וטאצ'דאון בודד בגארביג' טיים.
ובמשחק בו הקווטרבאק של היריבה מוסר 3 אינטרספשינס ורק 160 יארד (חצי מהם אחרי שהמשחק כבר היה גמור),
כל מה שברוק אוסוויילר היה צריך לעשות זה לא לטעות.
וזה בדיוק מה שהוא עשה.
אוסוויילר סיים משחק נדיר עם 0 אינטרספשינס, 0 סאקס, 168 יארד, מסירה לטאצ'דאון, וראשינג טאצ'דאון.
האם זה יספיק מול הפטס או הצ'יפס?
אני בספק.

סיאטל סיהוקס 26 – דטרויט ליאונס 6
זה היה שקול למדי במשך 3 רבעים, אבל אז רבע אחרון רצוף טעויות מנטליות של הליאונס, טעויות שיפוט, וניצול הזדמנויות מצד סיאטל, הספיק לסיאטל בשביל להשיג את הניצחון
(16 – 0 לסיאטל ברבע האחרון).
את סיאטל הוביל הראנינג באק תומאס רולס שקבע שיא מועדון ליארדים בריצה בפלייאוף (סיים את המשחק עם 161 יארד, וטאצ'דאון),
כאשר הקרב בין הקווטרבאקים הסתיים ביתרון קל לווילסון (ווילסון – 224 יארד, 2 טאצ'דאונס, סטאפורד – 205 יארד).

משחקי הלילה:

פיטסבורג סטילרס (11 – 5) – מיאמי דולפינס (10 – 6)
(יום א', 20:05)
המספר של המשחק?
205.
זו כמות היארדים שג'יי אג'אי רץ נגד הסטילרס, במשחק בו מיאמי ניצחו 30 – 15 העונה.
ההבדל הגדול בין המשחק ביו ה-2 בעונה הרגילה, לבין המשחק הלילה?
ראיין טנהיל. את אותו משחק הוא סיים עם 252 יארד במשחק נקי מטעויות.
הלילה, זה יהיה הקווטרבאק המחליף, מאט מור שיפתח, וסביר להניח שזה היה סיפור שונה לגמרי.
הבדל נוסף בין 2 המשחקים?
ההגנה של הסטילרס. היא פחות מחוררת מאשר ההגנה שנתנה לג'יי אג'אי לרוץ בחופשיות.
ברצף 7 הניצחונות שסיים את העונה, למעט מבמשחק האחרון בו המחליפים לקחו חלק משמעותי, הכי הרבה יארדים שהם אפשרו לראנינג באק של היריבה זה 57 יארד של דיקסון מהרייבנס, ובשאר 5 המשחקים, הם לא אפשרו לראנינג באק להשיג יותר מ-40 יארד.
וההבדל הכי גדול בין 2 המשחקים?
הלילה 3 כוכבי ההתקפה, באחת הפעמים הבודדות העונה, כולם כשירים ב-100% למשחק.
ובעונה בה לביאן בל משחק כמו MVP, במשחק בפיטסבורג,
אני הולך עם הקבוצה הביתית.

גרין ביי פקרס (10 – 6) – ניו יורק ג'איינטס (11 – 5)
(יום א', 23:40)
המשחק של סוף שבוע הוויילד קארד.
ארון רודג'רס, אולי המעומד המוביל במירוץ ל-MVP, נגד ההגנה של הג'איינטס,
אולי כרגע ההגנה החזקה ב-NFL.
משום מה, בסוכנויות ההימורים גרין ביי פייבוריטים לניצחון במשחק הלילה.
טוב, אני יכול להבין למה – זה ארון רודג'רס במשחק ביתי בטונדרה הקפואה..
אבל כשבודקים לעומק את המאצ' אפ, מגלים, קודם כל –
אין לגרין ביי סקנדרי. יש בהחלט מצב שבקהאם ג'וניור הולך לתת הלילה את המשחק הכי טוב בקריירה שלו
(עוד לפני שבוע 17 , הסקנדרי של גרין ביי קרטע. אבל עכשיו גם רולינס ורנדל בספק למשחק הלילה)
בכל לילה קשה לשמור עליו, גם לטובים שבקורנרים. אבל כאשר יעלה נגדו קורנר לא מנוסה/לא מספיק מהיר?
זה מתכון לאסון.
אז נכון שרודג'רס בשבועות האחרונים משחק פוטבול נהדר. הוא שוב הקווטרבאק הבלתי עציר, עם היכולת הלא נתפסת למסור בתנועה (תרתי משמע "לא נתפסת" – כמות הסאקס מהם הוא מתחמק בכל משחק היא מדהימה), עם הקבלות של להעמיס קבוצה גמורה על הגב, ולהביא אותה לפלייאוף.
רק בשביל להבהיר מה זה "לסחוב על הגב" :
ב-6 משחקיו האחרונים רודג'רס מסר 15 טאצ'דאונס, 0 אינטרספשינס, השיג קווטרבאק רייטינג של 121 ,

והוביל את קבוצתו למאזן 6 – 0.
וכל זה כאשר אין לגרין ביי משחק ריצה, כך שבכל רגע נתון די ברור שרודג'רס הולך למסור.
שחקן מדהים.
אבל הלילה רודג'רס הולך לפגוש את ההגנה של הג'איינטס, בהנהגתו של מי שלדעתי הוא שחקן ההגנה של השנה –
לנדון קולינס.
סאקס, אינטרספשינס, עצירת מסירות, גרימת פאמבלים, תאקלים –
הכל הוא עושה. אני לא חושב שיש סייפטי נוסף שהוא כל כך דומיננטי.
אולי שחקן ההגנה הכי דומיננטי בליגה, למעט ג'יי ג'יי וואט כאשר הוא בריא.
ןזה לא רק קולינס. זו חוליית הסקנדרי הנהדרת של הג'איינטס, חולייה שבמהלך העונה הפכה לחזקה בליגה
(דומיניק רודג'רס קרומרטי שני בליגה עם 6 אינטרספשינס, קולינס עם 5, ג'נקינס עם 3)
ובמשחק בין הגנה נהדרת להתקפה חד ממדית –
אני בוחר בהגנה.
ניצחון לג'איינטס.